בחגי ישראל התפילות שלנו מעט שונות מאשר אלו שנאמרות בימי החול ושבתות. חכמים שתקנו את התפילה רצו לתת לכל חג משמעות ייחודית, שבה לידי ביטוי גם בתפילות שאנחנו מתפללים באותו חג. השינויים הללו באים לידי ביטוי גם בברכת המזון. אנחנו כאן כדי לעזור לכם להבין מה בדיוק שונה ומה זהה בברכת המזון כאשר מברכים אותה בשבת או בחג.
ברכת המזון
עוד לפני שנדבר על ברכת המזון בשבת וחגים, נאמר כמה מילים על ברכת המזון בצורה כללית, שיעזרו לנו להבין טוב יותר את ההבדלים בין הברכות בימים שונים. ברכת המזון היא ברכה שנאמרת לאחר אכילה של לחם בשיעור מסוים. המטרה של הברכה היא הודאה לבורא עולם על כך שקיבלנו ממנו אוכל. הברכה עצמה בנויה מ4 ברכות ראשונות, ולאחר מכן בקשות ופסוקי הודיה.
מה קורה בשבת
השינוי הראשון שאותו אפשר לראות בברכה הוא ביום השבת. ביום השבת, לפני הברכה השלישית מכניסים תוספת לברכת המזון שנקראת "רצה והחליצנו", על בסיס שתי המילים הראשונות של הבקשה. הבקשה הזו קשורה ליום השבת, וחובה לומר אותה בברכת המזון. מעבר אליה, יש בקשה נוספת שנאמרת לקראת סוף ברכת המזון שגם היא נאמר רק במהלך השבת.
ראש חודש
ראש חודש, כלומר היום הראשון של החודש העברי הוא גם מועד שבא לידי ביטוי בברכת המזון. בראש חודש, הנוסח שנאמר הוא "יעלה ויבוא", בקשה שגם היא קשורה לעובדה שאנחנו נמצאים במועד במיוחד. הנוסח של יעלה ויבוא, בניגוד לזה של רצה והחלצינו הוא נוסח שנמצא גם בתפילה, ובמהלך ראש חודש אומרים אותו בכל תפילת שמונה עשרה, וכאמור גם לברכת המזון הוא נכנס.
שלושת הרגלים
בשלושת הרגלים, כלומר פסח, שבועות וסוכות, ולמעשה גם בראש השנה הנוסח של יעלה ויבוא גם הוא נאמר. לאור העובדה שמדובר על נוסח שנאמר במספר ימים שונים, באמצע שלו יש חלק שבו מוזכר מה בדיוק היום שבו הנוסח נאמר. בכל חג או ראש חודש צריך להזכיר בברכה את היום עצמו. מעבר לזה, בכל אחד מהחגים יש בקשה ספציפית שנאמרת בחלק האחרון של ברכת המזון.
חנוכה ופורים
החגים האחרונים שאותם נזכיר אלו חנוכה ופורים. חנוכה ופורים הם אמנם חגים שהחיוב שלהם הוא מדברי חכמים בלבד, אולם עדיין הם קיבלו ביטוי של ממש בברכת המזון. הביטוי הוא בצורה של אמירת "ועל הניסים", תפילת הודיה על הניסים שבורא עולם עשה איתנו. לכל אחד מהחגים הללו יש נוסח שונה, כאשר מה שזהה זו הפתיחה של הברכה.
לסיכום
ברכת המזון בחגים ובשבתות שונה מאשר הברכה של ימים רגילים. לכל חג או שבת יש את התוספת שנאמרת בה, ואמורה להביא לידי ביטוי את החג שבו אנחנו נמצאים. הדבר הזה נכון לכל אחד מהחגים ולראש חודש.